מושגים בסיסיים בדיני משפחה – מידע שימושי

שאלות ותשובות

  • מהי "בקשה ליישוב סכסוך בין בני זוג"?

בני זוג, אשר נתגלע ביניהם סכסוך ואשר מי מהם או שניהם יחד מעוניינים לפעול באמצעות הערכאות המשפטיות (בימ"ש לענייני משפחה או ביה"ד הרבני) להסדרת הסכסוך ביניהם או קבלת סעד מהערכאה המשפטית, חייבים, טרם הגשת תביעה, להגיש בקשה ליישוב סכסוך בהתאם להוראות " חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014" והתקנות הצמודות לו.

לאחר הגשת הבקשה בטופס פורמלי במזכירות הערכאה המשפטית, בעלות של אגרה מינימאלית יוזמנו הצדדים לפגישת מהו"ת- מידע הכרות ותאום, בפני יחידת הסיוע שליד הערכאה המשפטית שבה בחרו להגיש את הבקשה- כאמור- ביהמ"ש לענייני משפחה או ביה"ד הרבני. במסגרת הפגישה, שהינה ללא תשלום, מוצעות לצדדים האפשרויות ליישוב הסכסוך שביניהם בהסכמה בדרכי שלום ונועם.

ככל שההליך בפני יחידת הסיוע אשר יכול להימשך עד 4 פגישות ללא תשלום- לא צלח, יוכלו הצדדים לפנות למגשר חיצוני לצורך הגעה להבנות והסכם כולל, או להליך משפטי בדרך של תביעה.

 

  • מהו הסכם גירושין?

הסכם גירושין, הוא הסכם בין צדדים שהיו נשואים ומחליטים להתגרש זה מזו, המסדיר את מכלול ההיבטים הקשורים לפרידתם-בין היתר-הסדרת חלוקת ממונם, זכויותיהם וחובותיהם, וכל עניין הנוגע לילדיהם המשותפים וכל עניין אחר המצוי במחלוקת ביניהם והנובע מקשר הנישואין שניהלו.

להסכם גירושין כולל, ניתן להגיע במספר חלופות-באמצעות ניהול הליך משפטי, באמצעות ניהול מו"מ מחוץ לכותלי ביהמ"ש בין עורכי הדין של הצדדים, או באמצעות הליך גישור.

הליך משפטי, עלול להיות ממושך ומתיש ולגבות מהצדדים וסביבתם מחיר יקר, כלכלי ונפשי.

מומלץ להגיע להסכם גירושין בדרך של גישור- כאשר לצדדים נשארת שליטה מלאה בקבלת החלטותיהם, כשההליך יעיל, מכבד,  מוצלח ועלותו נמוכה באופן משמעותי מכל הליך אחר.

הסכם גירושין, שנעשה בכל אחת מהחלופות, מעבר לפן החוזי שבין הצדדים, יכול לקבל תוקף של פסק דין לכל דבר ועניין, או ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה או ע"י ביה"ד הרבני.

 

  • הסכם ממון- טיבו טבעו-

הסכם ממון הינו הסכם שנערך בין בני זוג, לצורך הסדרת כלל היחסים הרכושיים ביניהם באופן המתווה פעמים רבות את התנהלותם הזוגית בתחום הכלכלי והינו צופה פני עתיד. במרוצת השנים, הופך הסכם הממון לכלי שכיח וחשוב ביותר בפני זוגות שעתידים לנהל, או מנהלים יחד בפועל חיים משותפים.

פעמים רבות, ההסכם נעשה כשאחד הצדדים הינו בעל  ממון רב יותר, או כשהצדדים מחליטים על חיים משותפים כשכבר צברו בנפרד רכוש והם רוצים לדאוג ולהגן על זכויותיהם הממוניות. הסכם ממון, מדיווחים של זוגות רבים, נמצא מועיל ביותר בהפחתת מתח וחרדה בין זוגות כאשר הוא מבטיח את זכויותיהם בהווה ובעתיד במקרה של פירוד, וכן את זכויות ילדיהם הנפרדים או המשותפים, ומונע חיכוכים בהווה ובעתיד.

הסכם ממון בין בני זוג שנישאו זה מכבר, טעון אישור בית המשפט המוסמך או בית הדין  הדתי המוסמך, על פי הקבוע בהוראות "חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973".

מעמדו של הסכם ממון, שאושר כדין ע"י הערכאה המשפטית כאמור, מהווה "פסק דין" לכל דבר ועניין, בזכות האישור שניתן לו מכוח חוק יחסי ממון וחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה- 1995.

 

  • מהי כתובה?

הכתובה היא מסמך יהודי המבטיח את זכויות האישה ומחייב את הבעל לזון את אשתו ולדאוג לה. מטרתה העיקרית של הכתובה הייתה למנוע מן הבעל לגרש בנקל את אשתו, על ידי חיובים כספיים במקרה של גירושין – זאת בעיקר בשל העובדה שבעבר יכול היה הבעל לגרש את אשתו אף בלא הסכמתה.

ההלכה היהודית משפיעה רבות על אפשרותה של האישה לממש את זכויותיה על פי הכתובה. עם זאת, לא בכל מקרה של גירושין מחויב הבעל, על פי ההלכה, בדמי הכתובה. כך, לדוגמא, אישה מורדת, אישה שבגדה או אישה אשר הסתירה לפני הנישואין בעיות רפואיות ("מקח טעות") מאבדת את כתובתה.

כיום, המגמה בבתי הדין הרבניים הינה לייחס לכתובה מקום יותר ויותר משמעותי וישנן פסיקות רבות המחייבות את הבעל במתן דמי כתובה לאשה.

 

  • מהם מזונות אישה?

מזונות אישה, הינם סכום כספי, בד"כ חודשי,  שמחויב בעל  לשלם לאשתו, ככל שנפרדו ועד מתן הגט,  שמטרת הסכום לאפשר לה להמשיך לקיים רמת חיים זהה לזאת שניהלה במהלך חייהם המשותפים כשהכלל המנחה הוא "עולה עימו ואינה יורדת עימו". מזונות אישה כוללים בין היתר הוצאות דיור, תרבות, צרכים רפואיים, צרכים נשיים, הוצאות רכב, בגדים, איפור וכד'.

עם זאת, ישנם מצבים בהם נשללת מהאישה זכאותה למזונות מסיבות הלכתיות שונות (כגון אישה מורדת, אישה שהוכח כי בגדה בבעלה, וכו')  או מצבים שהוכרו ככאלו בהם אישה לא תקבל מזונות מהבעל (כגון אישה העובדת לפרנסתה והכנסותיה גבוהות).

 

  • מהם מזונות ילדים?

מזונות ילדים נקבעים-בהסכם גירושין כולל- ככל שהגיעו הצדדים להבנות ביניהם (שיקבל תוקף של פס"ד אצל הערכאה המשפטית המתאימה).

ככל שאין הסכמה בין הצדדים- יקבע נושא המזונות במסגרת פסק דין של ערכאה שיפוטית- ביה"ד הרבני או בימ"ש לענייני משפחה.

לסוגיית מזונות ילדים משמעויות שונות אל מול סוגיית משמורת וזמני השהות של הילדים עם כל אחד מהצדדים והיא שלובה בה והן מושפעות האחת מהשנייה בעת קביעת גובה המזונות.

ככלל, מזונות ילדים הינם תשלומים בגין הוצאות כל צרכי הילדים, הקבועות והמשתנות, שמטרתם להבטיח את קיומם המלא והראוי של הילדים, בהתאם לצרכיהם.

כעקרון, ילדים עד גיל 18 זכאים למזונות מכוח הדין היהודי, תקנות הרבנות הראשית והחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט-1959.

יודגש, כי חובת המזונות כלפי הילדים נמשכת, בלי קשר לגירושי ההורים (שלא כמו מזונות אישה).

חובת המזונות כוללת מזון, ביגוד, השכלה מדור ואחזקתו, בין היתר בהתאם ליכולת הכלכלית, צרכי חינוך ובריאות, מעונות, חוגים קייטנות וכל צורך אחר לו זקוקים הילדים.

בין גיל 18-21 נקבעים ככלל מזונות מופחתים. ההלכה הינה כי המזונות פוחתים לגובה של שליש מהסכום.

עם זאת, מגמות ופסיקות חדשות של ביהמ"ש העליון, משנות את התמונה בכל הנוגע להסדרי המזונות וההלכות המוכרות.

פס"ד של מזונות (בין אם בהחלטה שיפוטית או בהסכם בין הצדדים שאושר ע"י ערכאה משפטית) הינו פס"ד לכל דבר ועניין. ככל שדמי המזונות לא משולמים ע"פ הוראות פסק הדין, הם ניתנים לגבייה באמצעות לשכת הוצאה לפועל או בפנייה למוסד לביטוח לאומי, בהתאם לנסיבות המקרה.

מזונות ילדים מטילים נטל כלכלי כבד על הורים, קל וחומר כשמדובר בילדים קטנים, כאשר חיוב המזונות נמשך שנים רבות, כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן. אין להקל ראש בסכום המזונות שייקבע/יפסק.

מדובר בהתחייבות ארוכת טווח שצריכה לקחת בחשבון צרכים ומצבים רבים, כאשר במסגרת הסכם  הנערך בגישור, ניתן להגיע לפתרונות יצירתיים ומוצלחים, שייתנו מענה מקיף לצדדים מתוך ראיית טובת הילדים, באופן האופטימאלי ביותר.

 

  • מהי "משמורת ילדים"?

משמורת הינה סוגיה מרכזית ומהותית במסגרת הליכי פרידה וגירושין לצדדים שלהם ילדים משותפים, או להורים לילדים משותפים ללא קשר למצבם הזוגי.

המונח משמורת, הינו בעל משמעויות משפטית ופיזית, אשר לביהמ"ש הסמכות להכריע בו ככל שהורים לא הגיעו להסכמה בכל הנוגע לילדיהם, מכוח חוק הכשרות והאפוטרופסות, תשכ"ב- 1962.

ככלל, משמורת משפטית, נובעת מהיות שני ההורים האפוטרופוסים הטבעיים של הילד. שני ההורים הינם לעולם, ללא קשר למצבם הזוגי, אפוטרופוסים של ילדיהם הקטינים במקרה של ובעלי זכויות וחובות כלפי הקטינים.

משמורת פיזית, הינה למעשה מי בפועל יחזיק בילד, עם מי יתגורר הילד, כאשר לרוב מקובל לקבוע, כי אחד ההורים יהא ההורה המשמורן, כהורה יחיד, עליו מוטלת החזקתו הפיזית של הקטין כשלהורה השני נקבעים זמני שהות במסגרתם יפגוש בקטין.

משמורת פיזית יכולה להיות בלעדית- להורה ספציפי, או משותפת לשני ההורים.

בפועל, קביעת סוג המשמורת, משותפת או הורה משמורן בלעדי, רלוונטית מבחינת הזכויות והחובות כלפי הילד, בעיקר מבחינת ההיבט הפיזי של המשמורת- היינו, משמעות הקביעה  בין משמורת בלעדית למשותפת הינה לגבי החזקה בפועל, כשיתר הזכויות והחובות של מי מההורים אינן משתנות, בין אם מדובר במשמורת משותפת ובין אם מדובר במשמורת בלעדית למי מההורים.

עם זאת, לקביעת המשמורת יש השלכות לעניין חבות והיקף מזונות הילדים.

 

  • מהו תסקיר פקידת סעד?

פקידת סעד לסדרי דין, הינה עובדת סוציאלית, הפועל ברשויות המקומיות במינוי שר העבודה והרווחה. פקידת הסעד הינה מלשכת רווחה הקרובה לאזור מגורי הצדדים,  אשר מתמנה ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה או בית הדין הרבני, כ"ידו הארוכה", לצורך הכרת הצדדים וילדיהם לעומק, בדיקה מקיפה של מצבם וצרכיהם ומתן המלצות בכל הנוגע למשמורת חלוקת זמני השהות, מעבר מקום מגורים, חינוך וכל עניין אחר הרלוונטי ונתון במחלוקת.

חלקם הגדול של העובדים הסוציאליים לעניין סדרי דיון מתמחים כמטפלים משפחתיים ובעלי תואר שני בעבודה סוציאלית.

תסקיר, הניתן ע"י פקידת סעד, מהווה כלי בידי השופטים/הדיינים לקבלת החלטות בנושא משמורת הילדים וכל עניין העולה ממנה.

התסקיר הינו חוות דעת המוגשת לערכאה המשפטית שבפניה מתנהלים ההליכים בעניין המשמורת והוא נערך לאחר מספר פגישות ע"פ שיקול דעת פקידת הסעד.

חשוב לדעת כי תסקיר הינו תהליך ארוך ולעיתים סבוך ועשוי לקחת חודשים רבים, בשל עומסים של המערכות השונות.

 

  • מהן "יחידות הסיוע" שליד בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים?

יחידות הסיוע הן יחידות של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, הפועלות לצד כל בית משפט למשפחה ובית דין רבני.

צוות יחידות הסיוע כולל עובדים סוציאליים בעלי הכשרה בטיפול ובגישור במשפחה עם ניסיון טיפולי במשפחות בהליכי גירושין וכן עורכי דין ופסיכולוג/פסיכיאטר מייעץ .

תפקיד יחידת הסיוע, שהינן יחידות טיפוליות, תפקידן המרכזי כיום, בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014, הוא לתת מענה טיפולי ומידע למשפחות הנמצאות במשבר פרידה וגירושין, כאשר הצוות ביחידות פורש בפני בני הזוג מידע על הדרכים העומדות בפניהם ליישוב הסכסוך.

 

  • מהו צו למניעת הטרדה מאיימת?

צו למניעת הטרדה מאיימת הינו צו בהתאם להוראות החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב- 2001.

לפי הוראות החוק, בהתקיים עילה להוצאת הצו-כשאדם חש מאוים או מוטרד ע"י אדם אחר – בית המשפט רשאי להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת ובמסגרתו לצוות על אדם להימנע משורת מעשים המוגדרת בחוק ובין היתר להימנע מלהטריד את הנפגע, מלקיים אתו קשר בכל צורה שהיא ולהימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מקום עבודתו או לימודיו או בכל מקום אחר ואף להימנע מלשאת נשק

הסמכות לדון על פי חוק זה, כאשר הנפגע הינו בן משפחה של הפוגע- נתונה לבית המשפט לענייני משפחה סמכות מקבילה לדון בבקשות ובתובענות על פי חוק זה. אולם כאשר הנפגע אינו בן משפחתו של הפוגע- הסמכות נתונה רק לבית משפט השלום ובמידה והנפגע הינו קטין, מסורה הסמכות גם לבית המשפט לנוער.

תוקפו של הצו לתקופה של עד 6 חודשים והוא ניתן להארכה מנימוקים מיוחדים של הערכאה השיפוטית לתקופה של עד שנתיים ימים.

 

  • מהו צו למניעת אלימות במשפחה?

צו למניעת אלימות במשפחה הינו צו בהתאם להוראות החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991.

הוצאת צו ההגנה מטרתה הבטחת שלומו של אדם הסובל מאלימות מצד בן משפחה. הבקשה יכולה להיות מוגשת לבימ"ש שלום, לבימ"ש לענייני משפחה או לביה"ד הרבני. הערכאה המשפטית רשאית להחליט על הוצאת הצו מתוקף חוק זה, ככל שהתרשמה כי נשקפת סכנה גופנית ממשית לחייו של בן משפחה ע"י בן משפחה אחר, או מקרים בהם נהג אדם בבן משפחה באלימות או ביצע בו עבירת מין.

תוקף הצו הינו לתקופה של עד 3 חודשים ויכול במקרים חריגים ולפי שיקול דעתו של ביהמ"ש, להיקבע לתקופה של עד שנה.

במקרים שניתן צו והוא הופר, ניתן לפנות למשטרת ישראל או לביהמ"ש.

הפרת הצו הינה עבירה פלילית שעלולה להוביל לכתב אישום ולמעצר.  צו הגנה זה אינו מוסיף או גורע מהזכות לבקשת צו למניעת הטרדה מאיימת.

 

לקבלת ייעוץ מקצועי מקיף ועדכני בכל סוגיה הרלוונטית עבורכם, מוזמנים לתאם עמנו פגישת ייעוץ בהקדם.

 

© כל הזכויות שמורות, משרד עורכי דין אורון. אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי. התמונות שבאתר מוגנות בזכויות יוצרים.