ניכור הורי
ניכור הורי (Parental Alienation), הינו תופעה קשה וכואבת, אשר הולכת ותופסת תאוצה כמונח מרכזי בתחום דיני המשפחה במדינת ישראל.
ככלל, ניכור הורי משמעו מצב בו ילד מתנכר למי מהוריו ללא סיבה ברורה. מדובר בתופעה אשר כשהיא מתקיימת, היא גורמת לנפשו של הקטין וההורה שנפגע, נזק ממשי וחמור.
השימוש במונח ניכור הורי, עולה כאשר במסגרת הליכי גירושין, מי מהצדדים או שניהם טוענים טענות של "ניכור הורי", אשר לפיהן בד"כ טוען צד כי הצד השני, גורם לקטין להתנכר לו, באמצעות הסתה מתמשכת. בשנים האחרונות, טענות בגין הסתה וניכור הורי, הפכו פופולאריות ופעמים רבות נעשה בהן שימוש ציני, ואלים כשלעמו, ע"מ לפגוע בצד שכנגד ולהחליש את טענותיו. כך לדוגמא, במקרה בו אישה נתקפה לעיני ילדיה, ע"י בן זוגה, והילדים כתוצאה מהתקיפה חוששים ומפוחדים מהאב, והאב טוען כי העובדה שאינם רוצים לפגוש בו היא באשמת האם, אשר מסיתה אותם. זאת, מבלי לקחת אחריות על מעשיו ולהבין את הנזק שגרמו לנפש הקטינים.
משרדנו מטפל במגוון רב של סכסוכים ושל מצבי קצה בין היתר תיקי אלימות קשה, הן בייצוג אימהות והן אבות, אשר במסגרתם עולות טענות בגין ניכור הורי וחלקם תיקים אשר בהם מעורבים הליכים לפי "חוק הנוער טיפול והשגחה".
נדגיש, כי ניכור הורי, כתופעה, מתכתבת תופעת האלימות רגשית, העומדת בבסיס מחקרה של עו"ד ד״ר שירי אורון, הן כאשר ההסתה והאלימות מופעלת במישרין או עקיפין (בדרך של מנפולציה על מוחו של הילד.ה, הדומה פעמים רבות באופיה לשבי פסיכולוגי)ו והן כאשר מדובר בטענת סרק שצד טופל לצד השני, כדי להרוויח יתרונות משפטיים כאלו ואחרים.
מה לניכור הורי ולאלימות רגשית-
דוגמא אחת מיני אלפים המטופלים על ידנו- לפני ימים ספורים, בתיק בו מופעלת אלימות רגשית קשה כלפי אישה וילדים, של אב שמסית את הקטינים עד כדי ניכור קיצוני וחמור נגד אימם, במסגרת ערעור בבימ"ש מחוזי אמרה לי עובדת סוציאלית המעורבת בתיק-
"האלימות הרגשית והשליטה בנפשם של הקטינים כ"כ קשה פה, שאין לו צורך לאב להפעיל יותר כוח. הוא נחמד איתם ומתנהל על מי מנוחות, והשליטה האלימה כבר פועלת מעצמה"…
ילדים במעגל האלימות, מוצאים עצמם משלמים מחירים כבדים מאוד, כולל שטיפת מוח והוצאה מהבתים למרכזי חירום ופנימיות. על מנת להתמודד עם המורכבות, קורעת הלב, בתיקי נזקקות, יש צורך בליווי מקצועי אחראי וכזה המשקלל את האלימות המופעלת והדרכים התמודד עימה. ייצוג איכותי, המושתת על תורת המשפט הטיפולי, אשר לאורה אנו נוהגים במשרדנו, דוגל בשיתוף פעולה בלתי מתפשר עם אנשי טיפול, מרכזי טיפול בתחום האלימות, וגורמי מקצועיים שונים, והכל על מנת להעניק לכם ולילדיכם את הפתרונו האופטימאליים לשלומכם הנפשי והפיזי.
מספר עדכוני פסיקה-
- הוצאת קטין מחזקת הוריו כצעד אחרון
ענ"א (חיפה) 39619-03-22 ש. ד נ' המחלקה לשירותים חברתיים – מחוזי- הוצאת קטין ממשמורת הוריו היא צעד קיצוני שיש לנקוט בו רק כאמצעי אחרון, כאשר מוצו כל אמצעי או דרכי הטיפול החלופיים שאינם כרוכים בניתוק הקטין מהוריו. אכן בענייננו הקטין צריך לעבור בהקדם בדיקה והערכה פסיכיאטרית מקיפה, ולאחריה גורמי הטיפול צריכים לגבש דרכי טיפול בקטין. עם זאת לא הוכח כי בדיקה כאמור צריכה להתבצע תוך הוצאת הקטין מביתו, בבחינת אין מוצא אחר. שם, המדובר היה בערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במסגרתה נקבע כי הקטין יוצא מבית אביו וממשמורתו בצו משמורת זמני, ויושם בפנימייה למשך 30 ימים.
- על זכות הקטין לקבלת אבחון מקיף לטובתו
ענ"א (חיפה) 46535-03-18 פלונית נ' האגף לשירותים חברתיים קריית ביאליק-מחוזי- נדחה ערעור על החלטות במסגרתן נקבע כי הקטינה תוצא בצו משמורת ותועבר למרכז חירום לצורך אבחון וגיבוש דרכי ערעור על החלטות במסגרתן נקבע כי הקטינה תוצא בצו משמורת ותועבר למרכז חירום לצורך אבחון וגיבוש דרכי טיפול, תחת הוצאתה למשפחת אומנה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור ופסק: במוקד הדיון ניצבת הקטינה ובחינת טובתה, זכותה כי תתפתח ותממש את יכולותיה. האמצעים שננקטו עד כה לא הטיבו עם הקטינה במידה הנדרשת. החשש כי השארת הקטינה במשמורת המערערת עלולה להביא לתוצאה בלתי הפיכה, אינו חשש בעלמא. טובת הקטינה כי ייערך אבחון מקיף ועדכני במסגרתו יבחנו כל הגורמים המקצועיים מהי האפשרות הטובה ביותר עבור הקטינה. האבחון, במתכונת עליו הורה בית משפט קמא, הינו ראוי ובגבולות הנדרש.
- פרשנות רחבה של זכות גישה לערכאות בנושאי הורות
רמ"ש (באר שבע) 11779-03-24 ה.מ נ' י.מ. נ.מ.-מחוזי- אין מקום לצמצום זכות הגישה של המבקשת לערכאות בעניין שהוא בבחינת דיני נפשות של ממש – מימוש ההורות שלה כלפי בנה – ולהגביל את תביעתה לתהליכי הבנייה של הקשר. יש לאפשר לה גישה מלאה לבית המשפט בכל קשת הנושאים הנוגעים לקטינים. נקודת המוצא היא כי הליכים משפטיים בעניינם של קטינים צריכים להתנהל תחת ערכאה שיפוטית אחת, ולא להתפצל בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית המשפט לנוער. במקרה דנן, ההליכים בעניינם של הקטינים החלו בבית המשפט לענייני משפחה ובהמשך הועברו לבית המשפט לנוער. תביעת המבקשת בעניינם של הקטינים הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה לאחר מספר חודשים, ההליכים בה עוכבו ולאחר שהסתיים ההליך בבית המשפט לנוער הותר למבקשת לתקן את התובענה כך שתוגבל לתהליכי הבנייה של הקשר בינה לבין הקטין ובחינת נסיבות ניתוק הקשר. החלטה זו מצמצמת את זכות הגישה של המבקשת לערכאות בעניין שהוא בבחינת דיני נפשות של ממש – מימוש ההורות שלה כלפי בנה. הערכאה היחידה אליה יכולה המבקשת לפנות היא בית המשפט לענייני משפחה, ויש לאפשר לה גישה מלאה, בכל קשת הנושאים הנוגעים לקטינים ולהורות שלה. אין מקום איפוא להורות למבקשת לתקן את כתב התביעה ולהגביל אותו לתהליכי הבנייה של הקשר.
- קביעת אופי דתי של מרכז החרום
ענ"א (חיפה) 56693-12-17 מ'- האם נ' י' – האב-מחוזי- בנסיבות העניין, טובתן של הקטינות מחייבת את השארתן במרכז חירום בעל צביון דתי, בו הן נמצאות, וממילא אין אפשרות לקליטתן במרכז חירום חרדי.
ערעור על החלטת בית המשפט לנוער במסגרתה הורה על העברת הקטינות באופן זמני למרכז חירום בעל צביון דתי. האֵם מבקשת להעבירן למרכז חירום המיועד לאוכלוסיה חרדית.
בית המשפט המחוזי דחה את הערעור ופסק: בנסיבות העניין, טובתן של הקטינות מחייבת את השארתן במרכז החירום בו הן נמצאות מזה כחודש ימים ויש לאפשר להן את תהליך האבחון ברגיעה ובבטחה. ממילא אין אפשרות לקליטתן של הקטינות במרכז חירום חרדי. מרכז החירום בו הן נמצאות יש בו כדי לשמור על מכלול האינטרסים, הצרכים והזכויות של הקטינות, ובכלל זה, עם שלומן הגופני והנפשי ומאפייני אורח חייהן, לרבות, הרקע הדתי ממנו באו.
לשם אבחנה והבנה מול מי ומה אתם מתמודדים, ואילו כלים נדרשים על מנת לצלוח את השבר בטוב ובבטחה, אתם זקוקים למקצוענים. פנו אלינו!
