אלימות מינית בזוגיות- תופעה חברתית מושתקת, מתוך טור אישי של עו"ד ד״ר שירי אורון, בביטאון "לשכת עורכי הדין"

אלימות מינית בזוגיות – תופעה חברתית מושתקת

מאת עו"ד ומגשרת ד״ר שירי אורון, מומחית לדיני משפחה וייצוג נפגעות עבירה, ממשרד עו"ד אורון ושות'

לקראת הכנס המרתק על פגיעות מיניות כתופעה חברתית מושתקת, במסגרת הוועדה לנפגעי אלימות במשפחה שעו"ד אורון עומדת בראשה, שהתקיים ב1/2/2022, כנס מקוון במסגרת השתלמויות מחוז י-ם, מספר דברים חשובים- 

אלימות מינית, הינה תופעה קשה וכאובה, כזו המחללת את נפשם של קורבנותיה, ופעמים רבות מידי, אינה זוכה להגנה החברתית הראויה.

כאשר מדובר ביחסים זוגיים, אלימות מינית הינה מאותן תופעות אכזריות המעוררות קולות שונים בחברה. חלקם- קולות של שתיקה, חלקם של השתקה. חלקם קולות של בלבול, חלקם של זעזוע, חלקם של הכחשה. הדחקה, תוקפנות חברתית כלפי הקורבן. עם זאת, למרות הקושי החברתי להכיר בכך, אלימות מינית במסגרת זוגית הינה תופעה שכיחה כאובה ומוכרת לעוסקים בתחום. אפילו קמפיין Metoo"" על הישגיו והרפורמות שמחולל, ספק אם האיר דיו את הפינה האפילה אך הכה שכיחה הזו- של אלימות מינית במסגרת יחסים זוגיים.

קיים קושי חברתי לקבל את התופעה, להפנים כי עצם הזוגיות אינה מספקת את האישור לנהוג בגופה של האישה ומיניותה בניגוד לרצונה ובאופן פוגעני. קושי זה בולט לאור העובדה כי אלמנט ההסכמה הוא מהותי לשאלת התקיימותה/ אי התקיימותה של אלימות מינית- והסכמה כזו במסגרת יחסים זוגיים, נתפסת פעמים רבות כמובנת מאליה.

יוצא, שנשים רבות, מוצאות עצמן לא פעם אמביוולנטיות ומבולבלות בנוגע לאלימות שחוו, חוששות מההגדרה ומהמשמעויות הנילוות לכך שיכירו כי בן זוגן נהג כלפיהן באלימות מינית.

אלימות מינית בזוגיות, היא אלימות המתרחשת בחדרי חדרים. זוהי אלימות שהגדרתה מעוררת חשש אצל רבים, שמא חייהם ה"אינטימיים" הפכו מפוקחים ע"י גורם חיצוני, ומה אם מחר "יואשמו" לפתע ע"י בן/בת זוגם? ובאיזו זכות מישהו מתערב ביחסיהם האישיים? ועוד חששות כאלו ואחרים. במסגרת הרצאותיי הרבות בתחום האלימות לקהלים מגוונים, אני נתקלת לא אחת בתגובות מעורבות, הן מצד גברים והן מצד נשים, לגבי הכרה בסוגים שונים של אלימות.

זכור לי במיוחד, מקרה שובר לב, של לקוחה שיוצגה ע"י משרדנו, שורדת אלימות קשה ומעשי אינוס מזעזעים ואלימים שביצעה נגדה בן זוגה, אשר במסגרת הליך גישור, נאמר לה ע"י מגשר חיצוני להליך כי האינוס אינו רלוונטי, עליה להתעלם מהאלימות שהופעלה נגדה ולהתמקד בענייני הרכוש שעל הפרק. זהו מקרה אחד מיני רבים המשקף את הקושי החברתי להכיל ולהתמודד עם מצבי אלימות ביניהם אלימות מינית בזוגיות, ע"י אנשי מקצוע והחברה כולה.  מיותר לציין שמדובר בעוול של ממש, עוול נוסף על זה שכבר בוצע בקורבנות. לא ניתן להתעלם מאלימות ואסור להתעלם מאלימות, בשום מקרה. בוודאי לא במסגרת הליכים משפטיים.

עבירות מין, הן קשות מנשוא. פוגעות. מנתצות את הנשמה לרסיסים. אין חדר מיון לדימום של פצע בלב. בנשמה. הנפגעות, מדממות לפעמים עד שכוחותיהן אוזלים. כשאר הפגיעה מתרחשת בזוגיות, נילוות לה תחושות בידוד, בושה, בלבול, אשמה וחשש גדול למשמעויות כלפי שאר בני המשפחה ועתיד המשפחה כולה.

שנים של ייעוץ  ליווי וייצוג של נפגעות עבירות אלימות במשפחה, לימדו אותי כי נפגעות רבות של אלימות מינית בזוגיות חוששות להתלונן. לזאת, נוספת העובדה המבוססת מחקרית כי פעמים רבות, הנזק הנגרם למתלוננות, מכך שהעזו ופנו לרשויות, עזרו אומץ ואספו את שארית כוחותיהן להתלונן, במחיר יקר מנשוא, הוא עצום. פעמים הנפגעות מוצאות עצמן ללא תמיכה, במקרים קיצוניים אף מוקעות ממשפחתן, חבריהן וקהילתן וזוכות לגינוי ולבידוד.

למרות הקושי, כל מי שעומדים לה כוחותיה לעמוד בפני ההליך המורכב, פלילי או אזרחי, עושה בגבורה שירות בל יתואר לחברה, בדרך ליצירת נורמות מיטיבות יותר, כדי למנוע את הקרבן הבא, כדי לא להיכנע לאלימות ולהשתקה. כדי לנצח. כדי לסלול עבורה דרך לחיים חדשים.

האומץ להתמודד מול מערכת משפט המאופיינת בשיח גברי יותר, חד ואכזרי לפעמים, מחייב התייחסות לכל הפחות מכבדת ואנושית, מצד כלל העוסקים במלאכה. לא המתלוננות הן הפושעות. הן אזרחיות נפגעות, שעוברות התמודדות קשה ביותר, לחשיפת עוול נורא שנעשה בהן. מי שלא עמד עם מתלוננת בחדרי חקירה או בין כתלי ביהמ"ש, במעמד המשפיל והמתיש של חקירה על עבירת אלימות שבוצעה בה, לא מבין עד כמה סובלת המתלוננת, כמה כוח, כמה אומץ נדרש ממנה.

מרבית המקרים, גם אם משיקולים כאלו ואחרים נסגרים ע"י המשטרה או הפרקליטות, הם מקרים עצובים וכואבים, סיפורים של חיים שנהרסו, של פגיעות קשות שלא מקבלות ביטוי בהליך המשפטי. לא כי המתלוננות "המציאו". לא כי הן "רצו לנקום".  אלא מאחר ומדובר במצבים מורכבים להוכחה מטיבם של המעשים, שפעמים רבות חסרות ראיות להוכחתם מבחינה משפטית.  אינטרס העל החברתי של כולנו, גברים ונשים, הינו  למגר תופעות של אלימות באשר הן. אלימות פנים רבות לה. יש למגר את כולן, עד לאחרונה שבהן.