אלימות במשפחה – מרחיבים את השיח- עריכת דין חברתית- משפט טיפולי

השתלמות לשכת עו"ד – ועדה לסיוע לנפגעי.ות אלימות במשפחה, לשכת עו"ד מחוז י-ם והמרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה ויצו ירושלים ועיריית ירושלים- דברי פתיחה מתוך ההשתלמות-

מילות תודה לעו"ד אשר אקסלרוד, יו"ר מחוז י-ם שנתן ברכתו למהלך החשוב שנעשה פה במסגרת ההשתלמות וכמובן תודה לכל צוות הלשכה ומערך ההשתלמויות המסור. תודה מיוחדת לכב' השופט מנחם הכהן מבימ"ש למשפחה בירושלים שיתרום לנו מדבריו החשובים בעניין נשוא ההשתלמות ויישא את דבריו בהרצאתו בפתיחת המפגש הבא, ביום ג הבא.

אני נרגשת מאוד לקראת פתיחתה של ההשתלמות הייחודית והחשובה הזו, שמשלבת שני עולמות כל כך מהותיים ומרכזיים ביחס לתופעה האכזרית והקשה של אלימות במשפחה. אני מודה מקרב לב ללשכת עורכי הדין שאפשרה בית לשיתוף הפעולה הזה בין עולם המשפט לעולם הטיפול, בתקווה וידיעה כי זו רק ההתחלה של דיאלוג פורה וחשוב ביותר, כשמטרת כל העוסקים במלאכה היא שינוי אמיתי של השיח בנוגע לאלימות במשפחה, הרחבתו הבנתו ומתן כלים נוספים לעוסקים בו, על מנת להתמודד עימו בצורה מדויקת נכונה ומשמעותית.

1.אז מהי עריכת דין טיפולית, ואיך זה קשור לאלימות במשפחה?

כעורכי דין, בניגוד למטפלים, הכלים העומדים לרשותנו להתמודד איתה לעיתים מוגבלים, כך אם נתייחס לדוגמא לנושא האלימות הרגשית, על מופעיה השונים, ברור לנו כי אין התייחסות ברורה בחוק וחסרים כלים משפטיים ללא מעט מצבים בהם אנו נתקלים כמייצגים ומייעצים. זאת מעבר לקושי הראייתי – הקושי להוכיח מצבי אלימות רבים במסגרת הליכים משפטיים.

לזאת, נוסיף את המורכבות בליווי וייצוג נפגעי.ות אלימות , הסכנה והחששות המתלווים לכך. בטוחה כי מבין המשתתפים והצופים בהשתלמות, ישנם מי שיזהו את עצמם ככאלו אשר בפועל עוסקים ומזוהים עם עריכת דין בעלת מאפיינים טיפוליים, בפרט כשזה נוגע לתחום האלימות במשפחה.

אך מאחר ועריכת דין טיפולית, חברתית, הינה תחום לא מדובר יחסית, פחות מוכר, המטרה של ההרצאה היא לעשות סדר ולשים על השולחן את המשמעות והחשיבות של עריכת הדין הטיפולית, כמסגרת עבודה מקצועית ובעלת ערך רב, בפרט בתחום האלימות במשפחה, מסגרת המבוססת על תורות אקדמיות ומחקרים רבים ומעוגנת היטב באקדמיה.

2. תורת המשפט הטיפולי מהי תורת המשפט הטיפולי?

עריכת דין טיפולית מתקשרת ומבוססת על תורת המשפט הטיפולית, שעוסקת באופן מרכזי ונרחב ברווחתו של הפרט. תורת המשפט הטיפולי היא בעיקרה כלי לשינוי חברתי, כשבמהלך השנים השימוש בה ויישומה התרחב מתחום בריאות הנפש למגוון רחב של תחומי משפט. למעשה, זוהי גישה רב תחומית שעוסקת בהבנה כי המשפט הוא כוח חברתי המייצר התנהגויות ותוצאות, ובניסיון להפוך את המשפט לבעל זיקה להיבטים טיפוליים. וויניק ווקסלר טבעו את המושג "תורת משפט טיפולי" Therapeutic Jurisprudence ועמדו על הפוטנציאל הטיפולי של המשפט כסוכן חברתי.

תורת המשפט הטיפולי התפתחה בארצות הברית בעשורים האחרונים, כתפיסה חלופית לתפיסה שתרה אחר אפשרות להשפיע על רווחת הפרט, באמצעות המשפט ובמסגרת תהליכי המשפט.

בשלושה העשורים האחרונים, הופך העיסוק בתורת המשפט הטיפולי יותר ויותר רלוונטית. בפרט כשאנחנו עוסקים בתחום המשפחה, כאשר כל הליך מטבעו טעון משמעויות רגשיות רבות, רווחת הצדדים להליך וילדיהם היא אקוטית ומרכזית להליכים, ובעלת השלכות רבות על חייהם וטיב חייהם, בהווה ובעתיד. תורת המשפט הטיפולי עוסקת ברצון ובשאיפה להתמקד ברווחתם הרגשית והפסיכולוגית של צדדים להליך משפטי.

עורכי דין, במהלך כל הכשרתם האקדמית מורגלים לחשוב במונחים של זכויות. בשיח שהוא קשיח פעמים רבות, עוסק בכללים, נורמות, ראיות, עובדות. מסגרת נורמטיבית ברורה. אחרי הכשרה של שנים, של משפטנים שהינה כה ממוקדת וברורה ממוסגרת בכללים ספציפיים, המאפיינים את השיח המשפטי, לא פשוט לקיים דיאלוג מקצועי או לעשות מעבר לשיחים שהם מרוככים יותר, מורכבים בגוונים רבים יותר. כמו לדוגמא השיח הטיפולי.

העניין הוא, ובעצם האתגר- כיצד לבצע שילוב בין השיח המשפטי, הפרקטיקה המשפטית שאנו המשפטנים מורגלים אליה, לעבר שיח שמאפשר ונותן מקום לעוד כיווני מחשבה ודרכי פעולה נוספות. שוב, הכל בהתייחס לכך ששיח משפטי פחות גמיש ופחות מכוון להתייחסות להיבטים חברתיים נרחבים, שיח שמתמקד בחוקים, ומתקיים במסגרת נורמטיבית ברורה וחד מימדית.

למעשה, מדובר בשפה אשר במובנים רבים מתקיימת בשפה מוכרת גם בעולם המשפט, שפת הגישור, בוודאי בחלק מהמודלים שלו, והגישור כמו שאנו יודעים כבר מוטמע כשפה אלטרנטיבית להליכי משפט באופן גורף ופורמלי.

עולה השאלה מה המשמעות של השיח הטיפולי לעורכי דין, כאשר ישנם אנשי טיפול (עוסים וכדו') שזהו תפקידם?

התשובה בכך שעולה ממחקרים באופן מובהק מהמציאות בשטח, שהפרדה כה חדה אינה יעילה ומוצלחת, ושמשפטן אשר מצליח להטמיע היבטים טיפוליים בעבודתו יש לו יתרון רב וזה מייעל ומשביח את עבודתו.

4. אמביוולנטיות הכרוכה במצבי אלימות במשפחה-

בלבול רגשי, פערים תרבותיים ניכרים המשפיעים על בחירות נפגעי.ות אלימות וההשלכה של בחירותיהם על הסביבה המיידית. לפעמים, הרצון להישאר או לא לפעול כנגד, מגיע מתוך קול אחר מזה שאנו מכירים וחלק מעריכת הדין הטיפולית והחברתית היא לגלות סבלנות למקומם ועמדתם השונה של הלקוחות.

5. אלימות במשפחה – פרקטיקה

העיסוק באלימות במשפחה, מטבעה המורכב של התופעה והצדדים לה, מצריך שיח אחר, פרספקטיבה רחבה יותר- שלוקחת בחשבון תרבויות, רגישויות, מטענים רגשיים משמעותיים, סכנות והשלכות כבדות משקל ואף הרות גורל. מצריך מאיתנו, בכל מקרה ומקרה, התייחסות מיוחדת, שכן למרות הגורל הדומה לכאורה של חיים בצל האלימות, לכל מקרה מאפיינים מיוחדים שמצריכים מאיתנו מענה מדוייק ונכון.

נקודה נוספת מהותית, הינה שחשוב, להיות ערים למתח המתקיים בין הפתרון האידיאלי בעיננו בכל מקרה שאנו מתמודדים עימו, לבין הפתרון "האפשרי והעדיף" מבחינת כל פרט בהתאם לנסיבות, שיוכו התרבותי וכו, . הכוונה בין היתר, למתח בין השאיפה להימנע מפטרנליזם ועם זאת ההכרח לשמור על מקצועיות והוגנות בניהול ההליך ומלאכת הייצוג והייעוץ לאותו אדם שמגיע אלינו כבעלי מקצוע.

כמובן, מלבד אחריות עורך הדין ישנה אחריות כלל מערכתית של המדינה, כולל בתי המשפט וכל העוסקים במלאכה, מכוח תורת המשפט וההבנה כי למשפט יש תפקיד בעיצוב החברה ופניה, להיות ערים לצורך בפרט בהליכי של אלימות במשפחה, לחשוב על פתרונות יצירתיים ותואמי מקרה, לשתף פעולה עם גורמי טיפול ולהבין את ההכרח בתפיסה מערכתית שמכוונת למענה לרווחת הפרט.

בשלושה העשורים האחרונים, הופך העיסוק בתורת המשפט הטיפולי יותר ויותר רלוונטית. בפרט כשאנחנו עוסקים בתחום המשפחה, כאשר כל הליך מטבעו טעון משמעויות רגשיות רבות, רווחת הצדדים להליך וילדיהם היא אקוטית ומרכזית להליכים, ובעלת השלכות רבות על חייהם וטיב חייהם, בהווה ובעתיד.

תורת המשפט הטיפולי עוסקת ברצון ובשאיפה להתמקד ברווחתם הרגשית והפסיכולוגית של צדדים להליך משפטי. עיקר הפרקטיקה, היא מתן עדיפות להסדרים והליכים אשר תורמים לרווחת האדם המיוצג, על פני כאלו הפוגעים באיכות חייו ומחלישים אותו. המשמעות היא שכל תפיסת עבודתו של עורך הדין וכל סביבת העבודה והאוריינטציה שלו כאיש מקצוע מעולם המשפט, משלבת ערכים של טובת הפרט, של חשיבות הליכים טיפוליים בתוך תפיסת הפרט ובמתן מענה משפטי שלוקח בחשבון צדדים רגשיים של הפרט המעורב בהליך. באופן הזה לדוגמא, מתכתב שיח הגישור במודלים שונים שלו, לתורת המשפט הטיפולי, בהקשר של צימצום ההשפעות הפסיכולוגיות השליליות של סכסוכים, העלאת שביעות רצון של צדדים מתחושת ניהול ההליך וטיפול מעצים במשבר עימו הם מתמודדים, מתן מענה לצרכים של הצדדים הספציפיים ועוד.

דבר נוסף הוא האפשרות לצמצם מחלוקות ולמנוע כאבים ולהוריד מעצמת הפגיעה החד או דו כיוונית בין צדדים. למעשה עריכת דין טיפולית, משמעה התרכזות באוטונומיה של הפרט, אותו צד המגיע אלינו לקבלת ייצוג בהליך משפטי או צדדים בהליך גישור. הפרט מקבל מעמד ויחס מכיל, של שותף בעל אוטונומיה ויכולת הכרעה בענייניו, כשההתכווננות היא הכלה ויחס מכבד וגילוי רגישות יתרה להיבטים רגשיים של לקוח בטיפול בענייניו.

צריך לזכור – שגם ערך טיפולי – הוא לא ערך מוחלט.

יש איזונים בין ערכים שונים שיש לקחת בחשבון, בוודאי במצבים של אלימות לדוגמא כשהליך טיפולי אינו בהכרח הכלי היעיל או אינו אפקטיבי, או כשאין שיתוף פעולה. כך לדוגמא עקרון היעילות המחייב לפעמים פנייה מיידית או הליך חרום או פנייה לערכאה מסוימת כשיש פחות מרחב ההחלטה אוטונומי ללקוח לדוגמא בזהות הגורם השיפוטי או בגישור בבתי המשפט וכו'. עם זאת השאיפה והמיקוד היא בהרחבת יכולת הבחירה של הלקוח. גם בהקשר הטיפולי.

בהקשר זה, מה שחשוב, מבחינתנו כאנשי מקצוע, הוא ההכרח לזהות את חשיבות שילוב הליך הטיפול במקרה הצורך, ואפשרות לבחון ערכים טיפוליים וכמובן תפיסת עולם כעורכי דין שלוקחת בחשבון היבטים רגשיים ורווחת הלקוח.

על פי תורת המשפט הטיפולי, לעצם קבלת החלטות ויכולת בחירה של אדם יש ערך חיובי טיפולי על הרווחה הכללית שלו. עם זאת, לפעמים לקוחות המגיעים אלינו, בין אם אנו מייצגים נשים או גברים, בכל צד של המתרס, פוגע או נפגע, לא בהכרח יש מידע או הכוונה על כך כי יש אפשרות לטפל בבעיה שעימה הוא מתמודד.

בפועל – הרחבת אפשרויות התמודדות:

1. העצמת הלקוח/ה – זיהוי העצמה כיעד מרכזי במתן סיוע משפטי

2. מודעות לאופן בו העיסוק בתכנים של אלימות במשפחה משפיע עלינו

3. מודעות תרבותית לחברה /קהילה אליה משתייך הלקוח/ה ומשמעות הבחירה שלו בהליך כזה או אחר- יכול להיות הרה גורל.

4. כשאנחנו מכוונים לקוח לאפשרויות טיפול במצבי של אלימות, כנפגע או כפוגע, ולמשמעות לקיחת האחריות על גורלו, אנחנו מאפשרים לו להרחיב את אפשרויות הבחירה שלו וכפועל יוצא- מחזקים את האוטונומיה שלו כפרט.

מה יבחר – זו כבר החלטה המצויה בידיו אך האפשרות לכוון והמודעות לאפקטיביות של טיפולי במצבי אלימות, הן לצד הפוגע והן לנפגע, פותחת את האפשרות לרווחה טובה באופן משמעותי לפרט וכפועל יוצא לחברה כולה.

5. סיכום

אימוץ חשיבה לפי עקרונות תורת המשפט טיפולית, בתחום הכל כך רגיש וחשוב הזה של אלימות במשפחה, מאפשרת פיתוח רגישות חברתית גבוהה ומתן מענה מדויק ונכון יותר, למי שנאלצים להתמודד עם פרקטיקה של הליכים משפטיים בהקשר של אלימות במשפחה.