מזונות ילדים

המצב המשפטי בישראל – יתרון הליך הגישור

 

כאשר זוג מחליט להתגרש וישנם ילדים משותפים, מזונות ילדים מהווים חלק אינטגרלי מהנושאים לדיון בעת הליכי הגירושין. הסכם גישור טוב יאפשר לכם להתאים את ההסכמות באופן האופטימלי תוך לקיחת מכלול המצבים האפשריים בחשבון, בגמישות מחשבתית ויצירתית רבה יותר, ללא עגמת הנפש והעלויות הכרוכות בניהול מאבק משפטי קשה.

מזונות ילדים נקבעים-

-בהעדר הסכמה בין הצדדים- במסגרת פסק דין של ערכאה השיפוטית- ביה"ד הרבני או בימ"ש לענייני משפחה, לאחר ניהול הליך משפטי שיכול להיות ממושך, יקר ולעיתים מתיש ופוגעני.

או-

-בהסכמת הצדדים, בהסכם גירושין כולל- ככל שהגיעו הצדדים להבנות ביניהם (הסכם שיקבל תוקף של פס"ד אצל הערכאה המשפטית המתאימה). הליך גישור הוא הדרך היעילה החסכונית והמוצלחת לייצור הסכם, שייתן מענה אופטימלי ומקיף לצרכי הצדדים וילדיהם המשותפים.

לסוגיית מזונות ילדים משמעויות שונות אל מול סוגיית המשמורת וזמני השהות של הילדים עם כל אחד מהצדדים והסוגיות שלובות אחת בשנייה. מזונות ילדים מטילים נטל כלכלי כבד על הורים, קל וחומר כשמדובר בילדים קטנים, כאשר חיוב המזונות נמשך שנים רבות וצמוד למדד המחירים לצרכן.

אין להקל ראש בסכום המזונות שייקבע/יפסק. מדובר בהתחייבות ארוכת טווח שצריכה לקחת בחשבון צרכים ומצבים רבים.

-מזונות ילדים הם חלק משמעותי במחלוקות בין הצדדים בעת הגירושין, ויש להם משקל אל מול יתר הסוגיות בין הצדדים והנוגעות לילדים, כאשר היתרון בגישור הוא האפשרות למצוא פתרון יצירתי שיענה על צרכי כל הצדדים בצורה האופטימלית ביותר.

ההלכה הינה בכל הנוגע למזונות קטינים, הינה כי ילדים עד גיל 18 זכאים למזונות מכוח הדין היהודי, תקנות הרבנות הראשית והחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות). בין גיל 18-21 נקבעים ככלל מזונות מופחתים. ההלכה הינה כי המזונות פוחתים לגובה של שליש מהסכום.

"לאור המציאות  הישראלית בה הילד המשרת בצבא ממשיך זיקתו לשירותי הבית, ואינו יכול לפרנס עצמו בכוחות עצמו, נותר תלוי בהוריו לעניין פרנסתו ונחשב ל"נזקק", הורחבה בפסיקה חובת המזונות גם לתקופת שירות צבאי, לכדי שליש משיעור דמי המזונות". (תמ"ש 12826-00 כ.ט. נ' ע.)

יודגש-

חובת המזונות כלפי הילדים נמשכת, בלי קשר לגירושי ההורים (שלא כמו מזונות אישה). חובת המזונות כוללת מזון, ביגוד, השכלה מדור ואחזקתו, בין היתר בהתאם ליכולת הכלכלית של ההורים וכן הוצאות חריגות (חינוכיות רפואיות וכל צורך חריג אחר).

הפסיקה קבעה כי יכולתו של האב, כאשר חיובו הוא אבסולוטי, אינה נקבעת על יסוד הכנסותיו בלבד אלא אף בהתחשב ביכולתו הפוטנציאלית להשתכר או להגדיל השתכרות. בעניין זה נפסק כי:

 "יכולתו של בעל (ואב) לשאת במזונות הזכאים להם, אינה נקבעת על פי הכנסתו המוגבלת והמצומצמת, אלא על פי יכולתו למצות את כישוריו ולהגדיל את הכנסתו…"

(א "ע 239/85 עמיצור נ. עמיצור "פד"י מ(1) 147).

במרוצת השנים ישנן מגמות חדשות בפסיקה, על בסיס עקרון השוויון, גם בעניין מזונות ילדים, המחלק את הנטל בין ההורים, בהתאם לנסיבות, כאשר כל מקרה נבחן לגופו.

לייעוץ פרטני נוסף, מוזמנים ליצור קשר עם משרדינו לתאום פגישת ייעוץ מקצועית ומקיפה, כולל בחינת התאמת המקרה שלכם לגישור והזכויות העומדות לכם.